כשליאם רובין התגייס לצבא הוא חשב שייצא לקרבות גדולים. אבל הוא לא חשב שהקרב הגדול מכולם יהיה פרטי שלו – הקרב על זהותו.

ליאם רובין (20) נולד תחת השם לינוי למשפחה דתית בת עשר נפשות מראשון לציון. לדבריו, כבר כשהיה בן 4 הרגיש שנולד בגוף הלא נכון. "בגיל הזה אמרתי למשפחה שלי שאני בן", סיפר לחבריו. "בגיל שש כבר ביקשתי שיפנו אלי בלשון זכר ולא בלשון נקבה. אמא שלי הסכימה, אבל כל השאר לא ממש זרמו עם העניין".

למרות הקושי של משפחתו לקבלו, רובין סירב ללבוש "בגדים של בנות", קיצץ את שיערו, ובהפסקות בבית־הספר נהג לשחק עם הבנים. "אבל כשעליתי לחטיבה והגעתי לחברה חדשה רציתי שיקבלו אותי, אז הצנעתי את הרצון שלי להיות גבר והלכתי לפי הנורמה", אמר לחבריו. "באותה תקופה גם חזרתי בשאלה. היו לילות שלמים שהייתי יושב עם עצמי בלילה והייתי כועס על אלוהים – למה יצרת אותי ככה? גיליתי התנגדות לכל מה שקשור לדת כי קישרתי בינה לבין המצב שבו הייתי".

למרות החזרה בשאלה, רובין קיבל את תכתיבי החברה, לבש בגדי נשים, האריך שיער והסתובב עם חברותיו לשכבה. בסוף כיתה י"א התאהב בפעם הראשונה, בנערה. "החלטתי לצאת בשבילה מהארון", גילה לחבריו. "אבל למשפחה שלי זה שוב לא היה קל, ולקח להם זמן לקבל את הנטייה המינית שלי".

רובין כנערה, לפני הטיפולים ההורמונליים

לפני שנתיים התגייס רובין לגדוד קרקל, כלוחמת. הוא עבר טירונות, סיים את המסלול המפרך, אך בעקבות כתבה שקרא על חיילת שעברה ניתוח לשינוי מין, החליט להפסיק להילחם בנטיותיו. "פתאום הבנתי סוף־סוף שזה מי שאני ואני חייב לעשות תהליך לשינוי מין, לא משנה מה", שיחזר בפני חבריו. "בזכות הכתבה על הטרנסג'נדר פתאום הרגשתי שיש שם לתחושות שלי, שאני לא לבד, שיש עוד אנשים שמרגישים כמו שאני מרגיש. זו הייתה התעלות רוחנית. התחלתי לחקור את הנושא, ולראשונה הבנתי שאפשר לשנות מגדר, שזה לא משהו שחייבים להישאר איתו לעד".

לפני שנה החליט רובין סופית לעבור ניתוח לשינוי מין, נעמד בפני חבריו למחלקה וסיפר להם על כך. "ידעתי שזה או למות – או להפוך לגבר", אמר. והחברים? רובם פירגנו. "היינו מופתעים, כי הוא לא דיבר איתנו על העניין לפני כן, אבל קיבלנו אותו מאוד יפה", סיפר חבר לצוות. "מה גם שאנחנו גדוד מעורב של לוחמים ולוחמות. עם זאת, היו כאלה שהיה להם קצת יותר קשה לקבל את זה. בכל זאת התרגלנו לראות את לינוי ופתאום אנחנו צריכים להתרגל לליאם".

לאחר שנחשף בפני חבריו החליף ליאם את השם והמגדר בתעודת הזהות, בסיועם של אנשי ארגון "מעברים". "מצאתי כאן הרבה אנשים שהם כמוני", אמר להם. "זו הייתה הפעם הראשונה מישהו הבין אותי עד הסוף".

בהמשך פנה לרופא הצבאי וסיפר לו כי הוא רוצה לעבור את התהליך לשינוי מין. הוא החל ליטול הורמונים, קולו התעבה ושיער החל לצמוח על גופו. לאחרונה החליט להסיר את החזה שלו, בניתוח פרטי, אך בחיל הרפואה דרשו ממנו לפנות לוועדה לשינוי מין – אף על פי שלפי משרד הבריאות אין חובה כזאת. רובין סירב להשלים עם הדרישה והגיש קבילה לנציב קבילות החיילים – שם נקבע כי הצדק איתו. בזכות הקבילה אף הוחלט בצה"ל כי חיל הרפואה יאפשר לכל מי שרוצה לעבור ניתוח לשינוי מין לעשות זאת במהלך השירות הצבאי.

בשנים האחרונות התקרב רובין לדת מחדש, החל לחבוש כיפה וגם לשמור שבת. בפוסט שפירסם בעמוד הפייסבוק שלו הוא הפגין את שביעות רצונו מהמסלול שעבר, בחייו ובשירותו. "אני טרנסג'נדר גאה ולוחם עוד יותר גאה לשרת בצבא, ואמשיך להילחם כדי לעלות את המודעות לקהילה ולקשיים שלה", הבטיח. "שיהיה שירות שווה לכולם!"